לעתים אנשים שואלים מהו סכום הכסף שהורה צריך לשלם כמזונות לילדים, ולמה בדרך כלל אביו של הקטין חייב לשלם
הכנסת חוקקה החוק לתיקון דיני משפחה שקבע ששני ההורים חייבים לשלם מזונות עבור ילדיהם כל אחד בהתאם להכנסותיו, החוק התיימר להיות שיוויוני
הבעייה היא שהחוק לא חל על אנשים שיש להם דין אישי, זאת אומרת זה לא חל על יהודים, מוסלמים, או נוצרים בני עדה מוכרת ולכן החוק חל רק על אנשים שאין להם דין אישי ושהם ללא דת בעיקר אלו אנשים שבאו ממדינות ברית המועצות לשעבר שאינם יהודים ואין להם דת אחרת
הדין הדתי היהודי, מחייב רק את האב לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15 ומגיל 15 ועד גיל 18 החובה לשלם מזונות חל גם על האב וגם על האם מדיני צדקה כתוצאה מכך, כאשר מדובר בהוצאות החיוניות לקטין שהסכום נע מסביב לסך של: 1300 ש"ח לחודש רק האב חייב לשאת בהוצאות אלו
כאשר מדובר בהוצאות מעבר להוצאות החיוניות כמו חוגים, בגדים מיוחדים, טיפול רפואי שאינו כלול בסל הבריאות והוצאות אחרות האב והאם חייבים בתשלומים אלו בהתאם להכנסותיהם. כאשר האב מחוייב לשלם מזונות הוא גם חייב לשלם עבור מדור לקטין זאת אומרת אם האם והילדים גרים בשכירות בנוסף למזונות האב יהיה חייב לשלם עבור הוצאות המדור דהיינו עלות של הקטין בהוצאות הדיור המורכבות משכר דירה, ארנונה, חשמל ומים
החובה לשלם מזונות היא חובה לקטין ולא לאם הקטין. אמנם התשלום הוא לאם הקטין אך היא מקבלת את התשלום כאפוטורופוס הטבעי של הקטין והכסף מיועד לצרכיו של הקטין
לפעמים הכלל הזה אינו ברור לצדדים, יש מצבים שהאם/האישה מסכימה לקבל סכום מזונות פחות מהמינימום לעיתים כדי לזכות בהסכמת הבעל לגירושין או לקבל את חלקו בדירה או עקב סיבות אחרות. הסכם כזה יכול לחייב רק את האישה אך לא הקטין ולכן, יש מקרים שלאחר אישור ההסכם והגירושין האם חוזרת ומגישה תביעה מחודשת למזונות עבור הקטין ותובעת סכום יותר גבוה מהסכום שנקבע בהסכם הגירושין.בית המשפט לענייני משפחה ברוב המקרים יפסוק מזונות בהתאם לצרכיו של הקטין ולא יתחשב בסכום שנקבע בהסכם הגירושין, מכיוון שהסכם הגירושין לא מחייב את הקטין. גם בית הדין הרבני פוסק סכום מזונות לקטינים אך בהעדר הסכמת האם לסמכות של בית הדין הרבני בעניין מזונות הקטין היא רשאית לתבוע מזונות עבור הקטין בבית המשפט לעניייני משפחה. הנושא הוא מאוד מורכב, דבר שמאפיין דיני משפחה בכלל ולכן רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה בנושא זה
הכנסת חוקקה החוק לתיקון דיני משפחה שקבע ששני ההורים חייבים לשלם מזונות עבור ילדיהם כל אחד בהתאם להכנסותיו, החוק התיימר להיות שיוויוני
הבעייה היא שהחוק לא חל על אנשים שיש להם דין אישי, זאת אומרת זה לא חל על יהודים, מוסלמים, או נוצרים בני עדה מוכרת ולכן החוק חל רק על אנשים שאין להם דין אישי ושהם ללא דת בעיקר אלו אנשים שבאו ממדינות ברית המועצות לשעבר שאינם יהודים ואין להם דת אחרת
הדין הדתי היהודי, מחייב רק את האב לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15 ומגיל 15 ועד גיל 18 החובה לשלם מזונות חל גם על האב וגם על האם מדיני צדקה כתוצאה מכך, כאשר מדובר בהוצאות החיוניות לקטין שהסכום נע מסביב לסך של: 1300 ש"ח לחודש רק האב חייב לשאת בהוצאות אלו
כאשר מדובר בהוצאות מעבר להוצאות החיוניות כמו חוגים, בגדים מיוחדים, טיפול רפואי שאינו כלול בסל הבריאות והוצאות אחרות האב והאם חייבים בתשלומים אלו בהתאם להכנסותיהם. כאשר האב מחוייב לשלם מזונות הוא גם חייב לשלם עבור מדור לקטין זאת אומרת אם האם והילדים גרים בשכירות בנוסף למזונות האב יהיה חייב לשלם עבור הוצאות המדור דהיינו עלות של הקטין בהוצאות הדיור המורכבות משכר דירה, ארנונה, חשמל ומים
החובה לשלם מזונות היא חובה לקטין ולא לאם הקטין. אמנם התשלום הוא לאם הקטין אך היא מקבלת את התשלום כאפוטורופוס הטבעי של הקטין והכסף מיועד לצרכיו של הקטין
לפעמים הכלל הזה אינו ברור לצדדים, יש מצבים שהאם/האישה מסכימה לקבל סכום מזונות פחות מהמינימום לעיתים כדי לזכות בהסכמת הבעל לגירושין או לקבל את חלקו בדירה או עקב סיבות אחרות. הסכם כזה יכול לחייב רק את האישה אך לא הקטין ולכן, יש מקרים שלאחר אישור ההסכם והגירושין האם חוזרת ומגישה תביעה מחודשת למזונות עבור הקטין ותובעת סכום יותר גבוה מהסכום שנקבע בהסכם הגירושין.בית המשפט לענייני משפחה ברוב המקרים יפסוק מזונות בהתאם לצרכיו של הקטין ולא יתחשב בסכום שנקבע בהסכם הגירושין, מכיוון שהסכם הגירושין לא מחייב את הקטין. גם בית הדין הרבני פוסק סכום מזונות לקטינים אך בהעדר הסכמת האם לסמכות של בית הדין הרבני בעניין מזונות הקטין היא רשאית לתבוע מזונות עבור הקטין בבית המשפט לעניייני משפחה. הנושא הוא מאוד מורכב, דבר שמאפיין דיני משפחה בכלל ולכן רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה בנושא זה
